סוכות הוא חג משפחתי, אני זוכר את הסוכה שהינו בונים בשכונת הילדות בירושלים, אני, אחי וילדי השכנים האחרים, היה איזה עוגן משמח בחוויות הילדות, משהו שנעלם במעט מנוף השכנות.
לארבעת המינים היה מקום של כבוד, בטקסים שהיו בסוכה, אבל המשמעות הרפואית של הארבעה, נתגלתה לי, רק בעשור האחרון.
בהושענות של רס"ג מתארים את ארבעת המינים כמשל לאברי הגוף – מטרתם הינה לכפר על עוונות האדם. האתרוג דומה ללב , הלולב דומה לעמוד השדרה, ההדס דומה לעניים והערבה לשפתיים . החטאים משולים להרהורי לב, גאווה, הסתכלויות אסורות ולשון הרע.
אתרוג – על טעם וריח היסטורי
הפרי דמוי לימון שיש להתייחס אליו בהדרת קודש ובצמר גפן, נרכש בכסף רב ומדקדקים בבחירתו, היה אבן שואבת לעשרות בעיות רפואיות בעבר. מהצד שלי מכינים ממנו ריבת אתרוגים – אחרים תרופות.
היסטוריה
אסף הרופא בן ברכיהו שהיה חי במאה השישית (לסה"נ) , חיבר ספר תרופות בעיברית שמיוחס לו היסטוריה רפואית מתועדת מאד ימי שם בן נוח . בספר מובאות עשרות תרופות שהדגש שלהם הוא – תרופות אשר מתאימות לכל כיס.
בסיפרו הוא מציין שגרעיני אתרוג מועילות לכאבי כליות ושמן שהופק מהקליפה מצוין לכאבי אוזניים. יצחק בן שלמה, רופא יהודי מפורסם במצריים, ששימש כרופא החצרות החליפים במצרים ובטוניסיה ( נפטר ב-932 ) כותב שמיץ אתרוגים מסייע לשיכוך דלקת המרה, מסייע למעיים ומעורר תאבון. הרמב"ם מציג את האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים וכותב כי משקה מעלי האתרוג יחזק חולים.
הרמב"ם מוסיף בפרקי משה ברפואה – " האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר ויש בו את רפואות הגוף , גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים ומבשלים כמו תה ושותים מזה כפי הצורך והוא טוב לכל מחלה וירפא אותם בסגולתו."
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
על פי הספרות המדעית, ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על כך שקליפת האתרוג ישנם חומרים נוגדי סרטן ( וגם לפירות הדר אחרים ) .
במאמר Antitumor-promoting activity of coumarins from citrus plants שהתפרסם ב- Planta Med. 2005; 71(1):84-7 נבדקו כ-31 מרכיבים מסוג קומרינים (שהינם סוג של פנולים הנחשבים כנוגדי חימצון) מ-11 סוגי הדרים שונים.
חלק מהקומרינים הראו פעילות נוגדת השפעת סרטן העור .
מחקר יפני מגלה כי דבש, סוכר ופרוקטוז ( סוכר פירות\תירס) פוגע בספיגת חומר במעי הגס בשם נרנגין ( naringin ) ומכאן פוגע בפעילות הנרנגנין (naringenin), מסייע לזירוז פעולתם של שני סוגי אנזימים הנמצאים בכבד ואחראים על סילוק רעלים מהגוף ובכך מסייעים במניעת סרטן המעי הגס.
קליפת האתרוג כשם שקליפות של פרות הדר אחרים, מכילה את הנרינגנין (naringenin) אשר תכונותיו ואזורלקסנטיות ( מרפאות כלי דם ומורידות לחץ דם ) .
אתרוג עולמי
הודו - נחשב לפרי קדוש, בעבר נהגו להפיק שמן אתרי מקליפתו והפרחים לצרכים קוסמטיים. במסורת ישראל - סמל הפוריות והמושלמות, ייחסו לאתרוג פעילות מיטיבה עם הזרע ויותר מזה, אישה בהריון האוכלת את פיטם האתרוג תלד בן זכר.
אתיופיה – טיפולי שיניים מונעים ומחטאים דלקות ובניית חומר השן שנהרס וטיפול במחלות חניכיים שונות( בשילוב עם פטריות . ) כמו כן עיכוב התרבות תאי סרטן ( אתרוג בשילוב עם מגנזיום יוצר חומר בשם MTC ) .
סין – ( זן Citrus medica ) – נגד נפיחות, גיהוקים, הפסקת כאב בטן הנובע מתקיעות במערכת העיכול,מייבש לחות ומסלק ליחה בשיעול כרוני .
ערבה - בלי טעם, בלי ריח, אבל כוכבת רפואית.
עוול לאומי והיסטורי עשו לערבה. זו שבאים להגיד עליה שהיא הזנוחה מכולם, מגלה דווקא היא סגולות רפואיות מוכחות .
אז קבלו את מלכת ארבעת המינים (בתפיסה הרפואית ) – הערבה .
היסטוריה
היפוקרטס היווני ( מאה ה-5 ) שנחשב לאבי הרפואה המודרנית, מזכיר בכתביו את הערבה הבוכיה שממנה מופקת החומצה הסליצילית . רק אז היה צורך לחלוט ליטרים כדי להגיע לאפקט מרפא. תיאור זה מופיע גם בכתבים של השומרים, המצרים, האשורים והאינדיאנים באמריקה.
זה היה האספרין הקדום שמטרתו לשכך כאבים והחומצה הסליצילית נקראת כך על שם עץ הערבה, ששמו הטקסונומי הוא סַליקס אָלבּה (Salix alba), מלטינית.
בעבר הרחוק שימשה קליפת עץ הערבה להקלה מכאבים שונים. תמציות שונות מהעץ סיפקו מזור לבעיות כמו קשקשים, אחרים שמהלו אותם בתה פתרו צמרמורות, דלקות פרקים וכאבי פרקים. הטענה הרפואית של אז היתה לשתות 5 כוסות ביום קליפת עץ הערבה.
בנוסף תה הערבה שימש בטיפול חיטוי פצעים ושימוש בקומפרסים של מים מהול עם תה ערבה במצב של כאבי פרקים וכן חיטוי עניים.
בספרות מופיעה לרוב הערבה הלבנה, כמועילה לבעיות עור וכוויות ( בשילוב אמבט מהול בתרכובת שורשים, עלים וקליפות עץ ) . בנוסף יש עדויות שהערבה הלבנה הורידה חום, משככת כאבים ומסייעת נגד דלקות ומצמת ( בעיות ברקמה הרירית של מערכת העיכול) .
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
כל תופעות הבריאות הקשורות לריפוי ע"י אספרין יכולה הערבה להועיל, היות ואחד התוצרים הינו חומצה סלצילית שממנה מורכב האספירין. כל ששימוש בערבה מקטין סכנת הידבקות טסיות דם ( מצב שיכול להביא לקרישי דם ) .
שני מחקרים קליניים שהתפרסמו (Spine. 2007 Jan 1;32(1):82-92.) מראים כי ערבה לבנה מסייעת לשיפור קצר טווח בכאבי גב תחתון.
נקודה מעניינת וחשובה - שהערבה מביאה עימה את כל תופעות הלוואי של האספרין.
הדס – בלי טעם, עם הרבה ריח משכר
הדס משול ביהדות לעניים וניענעו מדגיש את ההסתכלויות האסורות. שימוש מעניין שנעשה בהדס מדגיש את הפולחן, אלכוהול ובשמים ששימשו היטב את העמים הקדומים והעמים כיום.
ביוון הקדומה, ההדס סימל את מחסור החיים והמוות והשתמשו בו לפולחנים לאשתורת, אפרודיטה ולונוס. באתונה שופטי הציבור נהגו לאחוז הדס בעת המשפט והיוונים היו מניחים זירי הדס על קברי המתים.
ברומא הכלות קושטו בזרי הדס פורחים. הנוהג הזה פשט גם בקרב היהודים ומסופר על רבי יהודה שהיה נוטל ענף הדס ומרקד לפני הכלה ואומר: כלה נאה וחסודה( כתובות, יז , עא).
ביהדות הפיקו מעלי ההדס את קטורת המור, בה הכוהנים בישמו את בית המקדש. כמו כן ההדס מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר ". (גמרא, ברכות, נז), כמו כן משמש לטקסי ברית מילה ולקליעת סלי הכלה.
שימוש נוסף להדס הוא הליקר "מירטו" האדום מופק מפירות ההדס המושרים באלכוהול למשך כמה חודשים ואז מעורבבים עם סירופ סוכר. ה"מירטו" הלבן מופק מעלי הצמח המושרים באלכוהול. בסרדיניה נחשב הליקר המיוחד והריחני לאחד המשקאות הלאומיים של האי.
היסטוריה רפואית
בעבר שימש ההדס לטיפול בפצעים, כוויות ופריחות. הצמח יובש ונכתש לאבקה ובשילוב עם שמן זית היו מורחים אותו על הפצעים השונים.
ההדס שימש כנגד כאבי ראש, אוזניים, מחלות כמו סוכרת, בעיות עיכול , שפעת ואסטמה. כמו כן יש ספרות מעניינת על ההדס כמחזק השיער. ( מזכיר במעט את פרוק מ"אלכס חולה אהבה" ששם ירוקים על הראש מתוך אמונה שיצמח לו השיער.)
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
נא להכיר – אפלטוקסין . קבוצת רעלנים שבאה בצורת פטריה (fungi ) או בצורת עובש (Mold ) ומתפתחת במזון. ניתן למצוא אותה לעיתים באגוזים, תירס, קטניות, תבלינים, פולי סויה ו...בחלב. ( מבטיח להתייחס גם לנזקי החלב באחד המאמרים הבאים ).
מיצויי הדס התגלה כיעיל לצמצום נזקים של פטריה רעילה בשם אפלטוקסין. נמצא כי המיצוי האלכוהולי והמיצוי עם מתיל אצטאט הפגין את התוצאות היעילות ביותר כהגנה בפני הרעלן. המיצוי הראה תכונות המנטרלות רדיקלים חופשיים.
הדס עולמי
דרוזים -לחיסון התינוק הרך מפני מחלות - כותשים עלי הדס יבשים ומערבבים בשמן זית. מופיעה גם יהדות - תינוק בן חודש ועד בן שנה אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבש´ (תשובות הגאונים, אס, עמ´ 162) .
לולב - הלב של הערמונית
הלולב קיבל את שמו, מלשון "לב", שמלבלב ומצמיח וענינו ענף המכוסה עליו. תלמידו של רבי עקיבא ופרשן המקרא אונקולוס הגר ( או בשמו המקראי עקילס הגר ) תרגם כפת תמרים-"לולבין" ומכאן שמו לולב.
למעשה לא מצאתי ספרות מקצועית המדברת על כפות תמרים כצמח מרפא, למעט לבבות דקל שעל פי הרמב"ם, הדבר מחזק את פוריות הגבר. בספרות המחקרים יש הרבה על תמרים, שהם כבר מסיפור אחר. מה שכן מצאתי זה על הדקל הננסי, אומנם זה אינו זן טיפוסי ארץ ישראלי, אבל יש בו הרבה רפואה.
דקל ננסי (סו פלמטו) הוא צמח ממשפחת הדקליים הגדל בדרום מזרח ארה"ב, בעיקר בפלורידה וג'ורג'יה. סוג של דקל המתנשא לגובה של 2 וחצי מטר ובעל עלים רחבים שמקורו בצפון אמריקה. ברפואה המסורתית שימשו פירותיו של דקל זה את האינדיאנים באמריקה, לטיפול בבעיות הקשורות לדרכי השתן, אין אונות, הרטבה לא רצונית ועוד.
הדקל הננסי מונע המרת טסטוסטרון לדיהידרוטסטורון. בנוסף הוא משפיע על קולטני האסטרוגן וקולטני האנדרוגן, בטיפול בהגדלת יתר שפירה של בלוטת הערמונית, פעולתו דומה לזו של תרופות אך ללא תופעות לוואי.
במחקרים קליניים רבים הוכח כי פירות הדקל הננסי הועילו ב-90% לערך מהסימפטומים העיקריים של הפרוסטטה המוגדלת, כולל הטבה בזרימת השתן, התרוקנות מלאה של השלפוחית והפחתה ניכרת בצורך למתן שתן לילי.
דקל ננסי - מוצרים
כיום - הדקל הננסי הוא התרופה העיקרית לטיפול בהגדלה שפירה ובדלקת כרונית של הערמונית הן בארה"ב והן באירופה, כמו כן מפירותיו ניתן להפיק מוצרים לשיפור ספירת הזרע, בעיות נשירת שיער לגברים, הגברת ייצור חלב אם, בניית מסת שריר ומסייע לחילוף החומרים.
דקל עולמי
הפרעונים במצרים העתיקה האמינו שלפרי הדקל יש סגולות מרחיקות לכת: הם נהגו לקבור את מתיהם עם שמן דקלים על מנת להקל על מעברם לעולם הבא. על פי המיתולוגיה המצרית, רע אל השמש נולד כשבפיו חרצן של פרי הדקל, ולכן נשות מצרים העתיקה נהגו ללבוש מחרוזות מחרצני הדקל והאמינו שבכך יזכו לחיי נצח בעולם הבא.
לסיכום – 4 מינים , האחד מנצח את הסרטן , השני מעניק אספירין , השלישי בעיות עור והרביעי מסייע לבלוטת הערמונית.
וכשאני חוזר לסוכת הילדות שלי, ההיא בירושלים, הדבר הכי משמעותי עבורנו כילדים ( ועד היום ), היה פשוט לקשט את הסוכה ואז להביא את ההורים והתגאות ביצירה היפה שעשינו.
מקורות
מתוך מאמרו של דר' ניר עמיר – סוכות במסורת
מתוך מאמרה של ד"ר מיכל לזרוביץ, N.D "האתרוג – מפונק ורגיש "
מתוך אתר גמנון צמחים מרפאים http://www.gamnon.net/
מתוך האתר של סופר מדיק – מאמר על בלוטת הערמונית
מתוך מאמרו של אבי ציטרשפילר –הדקל הננסי
ספרו של ניסים קריספיל " נפלאות מעשייך" . : http://www.gmybox.com/archives/139#ixzz27eQZNYti
ויקיפדיה. הסודות הרפואיים של ארבעת המינים
סוכות הוא חג משפחתי, אני זוכר את הסוכה שהינו בונים בשכונת הילדות בירושלים, אני, אחי וילדי השכנים האחרים, היה איזה עוגן משמח בחוויות הילדות, משהו שנעלם במעט מנוף השכנות.
לארבעת המינים היה מקום של כבוד, בטקסים שהיו בסוכה, אבל המשמעות הרפואית של הארבעה, נתגלתה לי, רק בעשור האחרון.
בהושענות של רס"ג מתארים את ארבעת המינים כמשל לאברי הגוף – מטרתם הינה לכפר על עוונות האדם. האתרוג דומה ללב , הלולב דומה לעמוד השדרה, ההדס דומה לעניים והערבה לשפתיים . החטאים משולים להרהורי לב, גאווה, הסתכלויות אסורות ולשון הרע.
אתרוג – על טעם וריח היסטורי
הפרי דמוי לימון שיש להתייחס אליו בהדרת קודש ובצמר גפן, נרכש בכסף רב ומדקדקים בבחירתו, היה אבן שואבת לעשרות בעיות רפואיות בעבר. מהצד שלי מכינים ממנו ריבת אתרוגים – אחרים תרופות.
היסטוריה
אסף הרופא בן ברכיהו שהיה חי במאה השישית (לסה"נ) , חיבר ספר תרופות בעיברית שמיוחס לו היסטוריה רפואית מתועדת מאד ימי שם בן נוח . בספר מובאות עשרות תרופות שהדגש שלהם הוא – תרופות אשר מתאימות לכל כיס.
בסיפרו הוא מציין שגרעיני אתרוג מועילות לכאבי כליות ושמן שהופק מהקליפה מצוין לכאבי אוזניים. יצחק בן שלמה, רופא יהודי מפורסם במצריים, ששימש כרופא החצרות החליפים במצרים ובטוניסיה ( נפטר ב-932 ) כותב שמיץ אתרוגים מסייע לשיכוך דלקת המרה, מסייע למעיים ומעורר תאבון. הרמב"ם מציג את האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים וכותב כי משקה מעלי האתרוג יחזק חולים.
הרמב"ם מוסיף בפרקי משה ברפואה – " האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר ויש בו את רפואות הגוף , גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים ומבשלים כמו תה ושותים מזה כפי הצורך והוא טוב לכל מחלה וירפא אותם בסגולתו."
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
על פי הספרות המדעית, ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על כך שקליפת האתרוג ישנם חומרים נוגדי סרטן ( וגם לפירות הדר אחרים ) .
במאמר Antitumor-promoting activity of coumarins from citrus plants שהתפרסם ב- Planta Med. 2005; 71(1):84-7 נבדקו כ-31 מרכיבים מסוג קומרינים (שהינם סוג של פנולים הנחשבים כנוגדי חימצון) מ-11 סוגי הדרים שונים.
חלק מהקומרינים הראו פעילות נוגדת השפעת סרטן העור .
מחקר יפני מגלה כי דבש, סוכר ופרוקטוז ( סוכר פירות\תירס) פוגע בספיגת חומר במעי הגס בשם נרנגין ( naringin ) ומכאן פוגע בפעילות הנרנגנין (naringenin), מסייע לזירוז פעולתם של שני סוגי אנזימים הנמצאים בכבד ואחראים על סילוק רעלים מהגוף ובכך מסייעים במניעת סרטן המעי הגס.
קליפת האתרוג כשם שקליפות של פרות הדר אחרים, מכילה את הנרינגנין (naringenin) אשר תכונותיו ואזורלקסנטיות ( מרפאות כלי דם ומורידות לחץ דם ) .
אתרוג עולמי
הודו - נחשב לפרי קדוש, בעבר נהגו להפיק שמן אתרי מקליפתו והפרחים לצרכים קוסמטיים. במסורת ישראל - סמל הפוריות והמושלמות, ייחסו לאתרוג פעילות מיטיבה עם הזרע ויותר מזה, אישה בהריון האוכלת את פיטם האתרוג תלד בן זכר.
אתיופיה – טיפולי שיניים מונעים ומחטאים דלקות ובניית חומר השן שנהרס וטיפול במחלות חניכיים שונות( בשילוב עם פטריות . ) כמו כן עיכוב התרבות תאי סרטן ( אתרוג בשילוב עם מגנזיום יוצר חומר בשם MTC ) .
סין – ( זן Citrus medica ) – נגד נפיחות, גיהוקים, הפסקת כאב בטן הנובע מתקיעות במערכת העיכול,מייבש לחות ומסלק ליחה בשיעול כרוני .
ערבה - בלי טעם, בלי ריח, אבל כוכבת רפואית.
עוול לאומי והיסטורי עשו לערבה. זו שבאים להגיד עליה שהיא הזנוחה מכולם, מגלה דווקא היא סגולות רפואיות מוכחות .
אז קבלו את מלכת ארבעת המינים (בתפיסה הרפואית ) – הערבה .
היסטוריה
היפוקרטס היווני ( מאה ה-5 ) שנחשב לאבי הרפואה המודרנית, מזכיר בכתביו את הערבה הבוכיה שממנה מופקת החומצה הסליצילית . רק אז היה צורך לחלוט ליטרים כדי להגיע לאפקט מרפא. תיאור זה מופיע גם בכתבים של השומרים, המצרים, האשורים והאינדיאנים באמריקה.
זה היה האספרין הקדום שמטרתו לשכך כאבים והחומצה הסליצילית נקראת כך על שם עץ הערבה, ששמו הטקסונומי הוא סַליקס אָלבּה (Salix alba), מלטינית.
בעבר הרחוק שימשה קליפת עץ הערבה להקלה מכאבים שונים. תמציות שונות מהעץ סיפקו מזור לבעיות כמו קשקשים, אחרים שמהלו אותם בתה פתרו צמרמורות, דלקות פרקים וכאבי פרקים. הטענה הרפואית של אז היתה לשתות 5 כוסות ביום קליפת עץ הערבה.
בנוסף תה הערבה שימש בטיפול חיטוי פצעים ושימוש בקומפרסים של מים מהול עם תה ערבה במצב של כאבי פרקים וכן חיטוי עניים.
בספרות מופיעה לרוב הערבה הלבנה, כמועילה לבעיות עור וכוויות ( בשילוב אמבט מהול בתרכובת שורשים, עלים וקליפות עץ ) . בנוסף יש עדויות שהערבה הלבנה הורידה חום, משככת כאבים ומסייעת נגד דלקות ומצמת ( בעיות ברקמה הרירית של מערכת העיכול) .
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
כל תופעות הבריאות הקשורות לריפוי ע"י אספרין יכולה הערבה להועיל, היות ואחד התוצרים הינו חומצה סלצילית שממנה מורכב האספירין. כל ששימוש בערבה מקטין סכנת הידבקות טסיות דם ( מצב שיכול להביא לקרישי דם ) .
שני מחקרים קליניים שהתפרסמו (Spine. 2007 Jan 1;32(1):82-92.) מראים כי ערבה לבנה מסייעת לשיפור קצר טווח בכאבי גב תחתון.
נקודה מעניינת וחשובה - שהערבה מביאה עימה את כל תופעות הלוואי של האספרין.
הדס – בלי טעם, עם הרבה ריח משכר
הדס משול ביהדות לעניים וניענעו מדגיש את ההסתכלויות האסורות. שימוש מעניין שנעשה בהדס מדגיש את הפולחן, אלכוהול ובשמים ששימשו היטב את העמים הקדומים והעמים כיום.
ביוון הקדומה, ההדס סימל את מחסור החיים והמוות והשתמשו בו לפולחנים לאשתורת, אפרודיטה ולונוס. באתונה שופטי הציבור נהגו לאחוז הדס בעת המשפט והיוונים היו מניחים זירי הדס על קברי המתים.
ברומא הכלות קושטו בזרי הדס פורחים. הנוהג הזה פשט גם בקרב היהודים ומסופר על רבי יהודה שהיה נוטל ענף הדס ומרקד לפני הכלה ואומר: כלה נאה וחסודה( כתובות, יז , עא).
ביהדות הפיקו מעלי ההדס את קטורת המור, בה הכוהנים בישמו את בית המקדש. כמו כן ההדס מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר ". (גמרא, ברכות, נז), כמו כן משמש לטקסי ברית מילה ולקליעת סלי הכלה.
שימוש נוסף להדס הוא הליקר "מירטו" האדום מופק מפירות ההדס המושרים באלכוהול למשך כמה חודשים ואז מעורבבים עם סירופ סוכר. ה"מירטו" הלבן מופק מעלי הצמח המושרים באלכוהול. בסרדיניה נחשב הליקר המיוחד והריחני לאחד המשקאות הלאומיים של האי.
היסטוריה רפואית
בעבר שימש ההדס לטיפול בפצעים, כוויות ופריחות. הצמח יובש ונכתש לאבקה ובשילוב עם שמן זית היו מורחים אותו על הפצעים השונים.
ההדס שימש כנגד כאבי ראש, אוזניים, מחלות כמו סוכרת, בעיות עיכול , שפעת ואסטמה. כמו כן יש ספרות מעניינת על ההדס כמחזק השיער. ( מזכיר במעט את פרוק מ"אלכס חולה אהבה" ששם ירוקים על הראש מתוך אמונה שיצמח לו השיער.)
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
נא להכיר – אפלטוקסין . קבוצת רעלנים שבאה בצורת פטריה (fungi ) או בצורת עובש (Mold ) ומתפתחת במזון. ניתן למצוא אותה לעיתים באגוזים, תירס, קטניות, תבלינים, פולי סויה ו...בחלב. ( מבטיח להתייחס גם לנזקי החלב באחד המאמרים הבאים ).
מיצויי הדס התגלה כיעיל לצמצום נזקים של פטריה רעילה בשם אפלטוקסין. נמצא כי המיצוי האלכוהולי והמיצוי עם מתיל אצטאט הפגין את התוצאות היעילות ביותר כהגנה בפני הרעלן. המיצוי הראה תכונות המנטרלות רדיקלים חופשיים.
הדס עולמי
דרוזים -לחיסון התינוק הרך מפני מחלות - כותשים עלי הדס יבשים ומערבבים בשמן זית. מופיעה גם יהדות - תינוק בן חודש ועד בן שנה אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבש´ (תשובות הגאונים, אס, עמ´ 162) .
לולב - הלב של הערמונית
הלולב קיבל את שמו, מלשון "לב", שמלבלב ומצמיח וענינו ענף המכוסה עליו. תלמידו של רבי עקיבא ופרשן המקרא אונקולוס הגר ( או בשמו המקראי עקילס הגר ) תרגם כפת תמרים-"לולבין" ומכאן שמו לולב.
למעשה לא מצאתי ספרות מקצועית המדברת על כפות תמרים כצמח מרפא, למעט לבבות דקל שעל פי הרמב"ם, הדבר מחזק את פוריות הגבר. בספרות המחקרים יש הרבה על תמרים, שהם כבר מסיפור אחר. מה שכן מצאתי זה על הדקל הננסי, אומנם זה אינו זן טיפוסי ארץ ישראלי, אבל יש בו הרבה רפואה.
דקל ננסי (סו פלמטו) הוא צמח ממשפחת הדקליים הגדל בדרום מזרח ארה"ב, בעיקר בפלורידה וג'ורג'יה. סוג של דקל המתנשא לגובה של 2 וחצי מטר ובעל עלים רחבים שמקורו בצפון אמריקה. ברפואה המסורתית שימשו פירותיו של דקל זה את האינדיאנים באמריקה, לטיפול בבעיות הקשורות לדרכי השתן, אין אונות, הרטבה לא רצונית ועוד.
הדקל הננסי מונע המרת טסטוסטרון לדיהידרוטסטורון. בנוסף הוא משפיע על קולטני האסטרוגן וקולטני האנדרוגן, בטיפול בהגדלת יתר שפירה של בלוטת הערמונית, פעולתו דומה לזו של תרופות אך ללא תופעות לוואי.
במחקרים קליניים רבים הוכח כי פירות הדקל הננסי הועילו ב-90% לערך מהסימפטומים העיקריים של הפרוסטטה המוגדלת, כולל הטבה בזרימת השתן, התרוקנות מלאה של השלפוחית והפחתה ניכרת בצורך למתן שתן לילי.
דקל ננסי - מוצרים
כיום - הדקל הננסי הוא התרופה העיקרית לטיפול בהגדלה שפירה ובדלקת כרונית של הערמונית הן בארה"ב והן באירופה, כמו כן מפירותיו ניתן להפיק מוצרים לשיפור ספירת הזרע, בעיות נשירת שיער לגברים, הגברת ייצור חלב אם, בניית מסת שריר ומסייע לחילוף החומרים.
דקל עולמי
הפרעונים במצרים העתיקה האמינו שלפרי הדקל יש סגולות מרחיקות לכת: הם נהגו לקבור את מתיהם עם שמן דקלים על מנת להקל על מעברם לעולם הבא. על פי המיתולוגיה המצרית, רע אל השמש נולד כשבפיו חרצן של פרי הדקל, ולכן נשות מצרים העתיקה נהגו ללבוש מחרוזות מחרצני הדקל והאמינו שבכך יזכו לחיי נצח בעולם הבא.
לסיכום – 4 מינים , האחד מנצח את הסרטן , השני מעניק אספירין , השלישי בעיות עור והרביעי מסייע לבלוטת הערמונית.
וכשאני חוזר לסוכת הילדות שלי, ההיא בירושלים, הדבר הכי משמעותי עבורנו כילדים ( ועד היום ), היה פשוט לקשט את הסוכה ואז להביא את ההורים והתגאות ביצירה היפה שעשינו.
מקורות
מתוך מאמרו של דר' ניר עמיר – סוכות במסורת
מתוך מאמרה של ד"ר מיכל לזרוביץ, N.D "האתרוג – מפונק ורגיש "
מתוך אתר גמנון צמחים מרפאים http://www.gamnon.net/
מתוך האתר של סופר מדיק – מאמר על בלוטת הערמונית
מתוך מאמרו של אבי ציטרשפילר –הדקל הננסי
ספרו של ניסים קריספיל " נפלאות מעשייך" . : http://www.gmybox.com/archives/139#ixzz27eQZNYti
ויקיפדיה.
הסודות הרפואיים של ארבעת המינים
סוכות הוא חג משפחתי, אני זוכר את הסוכה שהינו בונים בשכונת הילדות בירושלים,
לארבעת המינים היה מקום של כבוד, בטקסים שהיו בסוכה, אבל המשמעות הרפואית
של הארבעה, נתגלתה לי, רק בעשור האחרון.
בהושענות של רס"ג מתארים את ארבעת המינים כמשל לאברי הגוף – מטרתם הינה לכפר על עוונות האדם. האתרוג דומה ללב , הלולב דומה לעמוד השדרה, ההדס דומה לעניים והערבה לשפתיים . החטאים משולים להרהורי לב, גאווה, הסתכלויות אסורות ולשון הרע.
הדס – בלי טעם, עם הרבה ריח משכר
הדס משול ביהדות לעניים וניענעו מדגיש את ההסתכלויות האסורות. שימוש מעניין שנעשה בהדס מדגיש את הפולחן, אלכוהול ובשמים ששימשו היטב את העמים הקדומים והעמים כיום.
ביוון הקדומה, ההדס סימל את מחסור החיים והמוות והשתמשו בו לפולחנים לאשתורת, אפרודיטה ולונוס. באתונה שופטי הציבור נהגו לאחוז הדס בעת המשפט והיוונים היו מניחים זירי הדס על קברי המתים.
ברומא הכלות קושטו בזרי הדס פורחים. הנוהג הזה פשט גם בקרב היהודים ומסופר
על רבי יהודה שהיה נוטל ענף הדס ומרקד לפני הכלה ואומר: כלה נאה וחסודה
( כתובות, יז , עא).
ביהדות הפיקו מעלי ההדס את קטורת המור, בה הכוהנים בישמו את בית המקדש. כמו כן ההדס מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר ". (גמרא, ברכות, נז), כמו כן משמש לטקסי ברית מילה ולקליעת סלי הכלה.
שימוש נוסף להדס הוא הליקר"מירטו" האדום מופק מפירות ההדס המושרים באלכוהול למשך כמה חודשים ואז מעורבבים עם סירופ סוכר. ה"מירטו" הלבן מופק מעלי הצמח המושרים באלכוהול. בסרדיניה נחשב הליקר המיוחד והריחני לאחד המשקאות הלאומיים של האי.
היסטוריה רפואית
בעבר שימש ההדס לטיפול בפצעים, כוויות ופריחות. הצמח יובש ונכתש לאבקה ובשילוב עם שמן זית היו מורחים אותו על הפצעים השונים.
ההדס שימש כנגד כאבי ראש, אוזניים, מחלות כמו סוכרת, בעיות עיכול , שפעת ואסטמה. כמו כן יש ספרות מעניינת על ההדס כמחזק השיער. ( מזכיר במעט את פרוק מ"אלכס חולה אהבה" ששם ירוקים על הראש מתוך אמונה שיצמח לו השיער.)
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
נא להכיר – אפלטוקסין . קבוצת רעלנים שבאה בצורת פטריה (fungi ) או בצורת עובש (Mold ) ומתפתחת במזון. ניתן למצוא אותה לעיתים באגוזים, תירס, קטניות, תבלינים, פולי סויה ו...בחלב. ( מבטיח להתייחס גם לנזקי החלב באחד המאמרים הבאים ).
מיצויי הדס התגלה כיעיל לצמצום נזקים של פטריה רעילה בשם אפלטוקסין. נמצא כי המיצוי האלכוהולי והמיצוי עם מתיל אצטאט הפגין את התוצאות היעילות ביותר כהגנה בפני הרעלן. המיצוי הראה תכונות המנטרלות רדיקלים חופשיים.
הדס עולמי
דרוזים -לחיסון התינוק הרך מפני מחלות - כותשים עלי הדס יבשים ומערבבים בשמן זית. מופיעה גםיהדות - תינוק בן חודש ועד בן שנה אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבש´ (תשובות הגאונים, אס, עמ´ 162) .
אתרוג – על טעם וריח היסטורי
הפרי דמוי לימון שיש להתייחס אליו בהדרת קודש ובצמר גפן, נרכש בכסף רב ומדקדקים בבחירתו, היה אבן שואבת לעשרות בעיות רפואיות בעבר. מהצד שלי מכינים ממנו ריבת אתרוגים – אחרים תרופות.
היסטוריה
אסף הרופא בן ברכיהו שהיה חי במאה השישית (לסה"נ) , חיבר ספר תרופות בעיברית שמיוחס לו היסטוריה רפואית מתועדת מאד ימי שם בן נוח . בספר מובאות עשרות תרופות שהדגש שלהם הוא – תרופות אשר מתאימות לכל כיס. בסיפרו הוא מציין שגרעיני אתרוג מועילות לכאבי כליות ושמן שהופק מהקליפה מצוין לכאבי אוזניים. יצחק בן שלמה, רופא יהודי מפורסם במצריים, ששימש כרופא החצרות החליפים במצרים ובטוניסיה ( נפטר ב-932 ) כותב שמיץ אתרוגים מסייע לשיכוך דלקת המרה, מסייע למעיים ומעורר תאבון. הרמב"ם מציג את האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים וכותב כי משקה מעלי האתרוג יחזק חולים. הרמב"ם מוסיף בפרקי משה ברפואה – " האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר ויש בו את רפואות הגוף , גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים ומבשלים כמו תה ושותים מזה כפי הצורך והוא טוב לכל מחלה וירפא אותם בסגולתו."
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
על פי הספרות המדעית, ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על כך שקליפת האתרוג ישנם חומרים נוגדי סרטן ( וגם לפירות הדר אחרים ) .
במאמר Antitumor-promoting activity of coumarins from citrus plants שהתפרסם ב- Planta Med. 2005; 71(1):84-7 נבדקו כ-31 מרכיבים מסוג קומרינים (שהינם סוג של פנולים הנחשבים כנוגדי חימצון) מ-11 סוגי הדרים שונים. חלק מהקומרינים הראו פעילות נוגדת השפעת סרטן העור .
מחקר יפני מגלה כי דבש, סוכר ופרוקטוז ( סוכר פירות\תירס) פוגע בספיגת חומר במעי הגס בשם נרנגין ( naringin ) ומכאן פוגע בפעילות הנרנגנין (naringenin), מסייע לזירוז פעולתם של שני סוגי אנזימים הנמצאים בכבד ואחראים על סילוק רעלים מהגוף ובכך מסייעים במניעתסרטן המעי הגס.
קליפת האתרוג כשם שקליפות של פרות הדר אחרים, מכילה את הנרינגנין (naringenin) אשר תכונותיו ואזורלקסנטיות ( מרפאות כלי דם ומורידות לחץ דם ) .
אתרוג עולמי
הודו - נחשב לפרי קדוש, בעבר נהגו להפיק שמן אתרי מקליפתו והפרחים לצרכים קוסמטיים. במסורתישראל- סמל הפוריות והמושלמות, ייחסו לאתרוג פעילות מיטיבה עם הזרע ויותר מזה, אישה בהריון האוכלת את פיטם האתרוג תלד בן זכר.
אתיופיה – טיפולי שיניים מונעים ומחטאים דלקות ובניית חומר השן שנהרס וטיפול במחלות חניכיים שונות( בשילוב עם פטריות . ) כמו כן עיכוב התרבות תאי סרטן ( אתרוג בשילוב עם מגנזיום יוצר חומר בשם MTC ) .
סין– ( זן Citrus medica ) – נגד נפיחות, גיהוקים, הפסקת כאב בטן הנובע מתקיעות במערכת העיכול,מייבש לחות ומסלק ליחה בשיעול כרוני .
ערבה - בלי טעם, בלי ריח, אבל כוכבת רפואית.
עוול לאומי והיסטורי עשו לערבה. זו שבאים להגיד עליה שהיא הזנוחה מכולם, מגלה דווקא היא סגולות רפואיות מוכחות . אז קבלו את מלכת ארבעת המינים (בתפיסה הרפואית ) – הערבה .
היסטוריה
היפוקרטס היווני ( מאה ה-5 ) שנחשב לאבי הרפואה המודרנית, מזכיר בכתביו את הערבה הבוכיה שממנה מופקת החומצה הסליצילית . רק אז היה צורך לחלוט ליטרים כדי להגיע לאפקט מרפא. תיאור זה מופיע גם בכתבים של השומרים, המצרים, האשורים והאינדיאנים באמריקה.
זה היה האספרין הקדום שמטרתו לשכך כאבים והחומצה הסליצילית נקראת כך על שם עץ הערבה, ששמו הטקסונומי הוא סַליקס אָלבּה (Salix alba), מלטינית.
בעבר הרחוק שימשה קליפת עץ הערבה להקלה מכאבים שונים. תמציות שונות מהעץ סיפקו מזור לבעיות כמו קשקשים, אחרים שמהלו אותם בתה פתרו צמרמורות, דלקות פרקים וכאבי פרקים. הטענה הרפואית של אז היתה לשתות 5 כוסות ביום קליפת עץ הערבה.
בנוסף תה הערבה שימש בטיפול חיטוי פצעים ושימוש בקומפרסים של מים מהול עם תה ערבה במצב של כאבי פרקים וכן חיטוי עניים.
בספרות מופיעה לרוב הערבה הלבנה, כמועילה לבעיות עור וכוויות ( בשילוב אמבט מהול בתרכובת שורשים, עלים וקליפות עץ ) . בנוסף יש עדויות שהערבה הלבנה הורידה חום, משככת כאבים ומסייעת נגד דלקות ומצמת ( בעיות ברקמה הרירית של מערכת העיכול) .
מה אומרים החוקרים של ימינו ?
כל תופעות הבריאות הקשורות לריפוי ע"י אספרין יכולה הערבה להועיל, היות ואחד התוצרים הינו חומצה סלצילית שממנה מורכב האספירין. כל ששימוש בערבה מקטין סכנת הידבקות טסיות דם ( מצב שיכול להביא לקרישי דם ) .
שני מחקרים קליניים שהתפרסמו (Spine. 2007 Jan 1;32(1):82-92.) מראים כי ערבה לבנה מסייעת לשיפור קצר טווח בכאבי גב תחתון.
נקודה מעניינת וחשובה - שהערבה מביאה עימה את כל תופעות הלוואי של האספרין.
לולב - הלב של הערמונית
הלולב קיבל את שמו, מלשון "לב", שמלבלב ומצמיח וענינו ענף המכוסה עליו. תלמידו של רבי עקיבא ופרשן המקרא אונקולוס הגר ( או בשמו המקראי עקילס הגר ) תרגםכפת תמרים -"לולבין" ומכאן שמו לולב.
למעשה לא מצאתי ספרות מקצועית המדברת על כפות תמרים כצמח מרפא, למעט לבבות דקל שעל פי הרמב"ם, הדבר מחזק את פוריות הגבר. בספרות המחקרים יש הרבה על תמרים, שהם כבר מסיפור אחר. מה שכן מצאתי זה על הדקל הננסי, אומנם זה אינו זן טיפוסי ארץ ישראלי, אבל יש בו הרבה רפואה.
דקל ננסי (סו פלמטו) הוא צמח ממשפחת הדקליים הגדל בדרום מזרח ארה"ב, בעיקר בפלורידה וג'ורג'יה. סוג של דקל המתנשא לגובה של 2 וחצי מטר ובעל עלים רחבים שמקורו בצפון אמריקה. ברפואה המסורתית שימשו פירותיו של דקל זה את האינדיאנים באמריקה, לטיפול בבעיות הקשורות לדרכי השתן, אין אונות, הרטבה לא רצונית ועוד.
הדקל הננסי מונע המרת טסטוסטרון לדיהידרוטסטורון. בנוסף הוא משפיע על קולטני האסטרוגן וקולטני האנדרוגן, בטיפול בהגדלת יתר שפירה של בלוטת הערמונית, פעולתו דומה לזו של תרופות אך ללא תופעות לוואי.
במחקרים קליניים רבים הוכח כי פירות הדקל הננסי הועילו ב-90% לערך מהסימפטומים העיקריים של הפרוסטטה המוגדלת, כולל הטבה בזרימת השתן, התרוקנות מלאה של השלפוחית והפחתה ניכרת בצורך למתן שתן לילי.
דקל ננסי - מוצרים
כיום - הדקל הננסי הוא התרופה העיקרית לטיפול בהגדלה שפירה ובדלקת כרונית של הערמונית הן בארה"ב והן באירופה, כמו כן מפירותיו ניתן להפיק מוצרים לשיפור ספירת הזרע, בעיות נשירת שיער לגברים, הגברת ייצור חלב אם, בניית מסת שריר ומסייע לחילוף החומרים.
דקל עולמי
הפרעונים במצרים העתיקה האמינו שלפרי הדקל יש סגולות מרחיקות לכת: הם נהגו לקבור את מתיהם עם שמן דקלים על מנת להקל על מעברם לעולם הבא. על פי המיתולוגיה המצרית, רע אל השמש נולד כשבפיו חרצן של פרי הדקל, ולכן נשות מצרים העתיקה נהגו ללבוש מחרוזות מחרצני הדקל והאמינו שבכך יזכו לחיי נצח בעולם הבא.
לסיכום – 4 מינים , האחד מנצח את הסרטן , השני מעניק אספירין , השלישי בעיות עור והרביעי מסייע לבלוטת הערמונית.
וכשאני חוזר לסוכת הילדות שלי, ההיא בירושלים, הדבר הכי משמעותי עבורנו כילדים ( ועד היום ), היה פשוט לקשט את הסוכה ואז להביא את ההורים והתגאות ביצירה היפה שעשינו.
מקורות מתוך מאמרו של דר' ניר עמיר – סוכות במסורת מתוך מאמרה של ד"ר מיכל לזרוביץ, N.D "האתרוג – מפונק ורגיש " מתוך אתר גמנון צמחים מרפאיםhttp://www.gamnon.net/ מתוך האתר של סופר מדיק – מאמר על בלוטת הערמונית מתוך מאמרו של אבי ציטרשפילר –הדקל הננסי ספרו של ניסים קריספיל " נפלאות מעשייך" .
: http://www.gmybox.com/archives/139#ixzz27eQZNYti ויקיפדיה.
לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
-5.png?id=13790733)
.jpg?id=9810521)