תנודת העיניים בשינה מחליפה "שקופיות" בחלום
פורסם ב- NRG , כתבה דליה מזורי 11.8.15
מחקר פורץ דרך של אוניברסיטת תל אביב, גילה את הקשר שהמדע האמין
בקיומו אךמעולם לא הוכח - ה"סרטים" שאנחנו רואים בחלומות קשורים לתנודת העיניים, ומקורם בתאים שאחראים על הדמיון והזיהוי.
אחרי יותר מ-60 שנה של השערות וניסיונות, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להוכיח לראשונה קשר בין תנועות העיניים בשעת חלום, לבין פעילות ערה של מרכזים ויזואליים ואזורי זיכרון במוח.
המחקר התפרסם היום (ג') בכתב העת Nature Communications. את המחקר ביצעו ד"ר יובל ניר מהמחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ומבית ספר סגול לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב, שהוביל את המחקר בשיתוף עם פרופ' יצחק פריד, מנתח מוח בעל שם עולמי מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה ומהמרכז הרפואי של אוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס, ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במרכז הרפואי איכילוב. עוד השתתפו במחקר: תומס אנדריון מפריז, וד"ר ג'וליו טונוני וד"ר קיארה סירלי מאוניברסיטת וויסקונסין במדיסון.
לצורך המחקר פורץ הדרך הסתמכו החוקרים על מאגר נתונים מיוחד מעולם הרפואה, שאסף מידע מניתוחי מוח אצל חולי אפילפסיה. לדברי ד"ר יובל ניר, לעיתים כשחולה אפילפסיה אינו מגיב לטיפול תרופתי, מנסים הרופאים למצוא את המוקד במוחו שמחולל את ההתקפים, ולסייע לו באמצעות ניתוח, שבמהלכו נכרת המוקד.
"כהכנה לניתוח, מושתלים חיישנים בתוך מוחם של החולים, והפעילות המוחית מנוטרת בדרך זו במשך כעשרה ימים. כך נוצר אוסף נדיר של נתונים, הלקוחים הישר ממעמקי המוח האנושי. אנחנו השתמשנו בנתונים האלה כדי לברר מה מתרחש במוח בעת 'שנת החלום'", הסביר ד"ר ניר.
במחקר הייחודי השתתפו 19 מתנדבים, כולם חולי אפילפסיה בטיפולו של פרופ' פריד, במחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי של UCLA. "ביקשנו מהם רשות להיעזר בהליך הרפואי שעברו ממילא גם לצורך המחקר המדעי שלנו, והם נענו ברצון", אמר ד"ר ניר. "בעקבות זאת רשמנו את הפעילות המוחית שלהם גם בזמן השינה, והצמדנו לעיניהם מדבקות שתיעדו את תנועות העיניים, לצורך התאמה עם הפעילות שזוהתה במוחם".
בנוסף, הציגו החוקרים למשתתפים תמונות של מקומות ואנשים מוכרים כמו מגדל אייפל, אנשים מפורסמים או בני משפחה, על מנת לאתר במדויק את תאי העצב שמתעוררים בעת שהמוח מזהה תמונה, ונזכר באסוציאציות הנלוות לה. במחקרים שערך בעבר גילה פרופ' פריד כי גם כשהאדם עוצם את עיניו ומדמיין, נרשמת באותם תאים ממש פעילות ערה, הדומה למתרחש במוח בזמן ראיית עצמים ממשיים.
"רצינו לבדוק מה מתרחש בתאים האלה האחראים על זיהוי תמונות וקידוד מושגים במוח בעת 'שנת החלום'. ניתוח הנתונים שאספנו העלה התאמה מרתקת בין תנועת העיניים לבין הפעילות המוחית: בכל פעם שהעיניים נעו, נוירונים רבים הקשורים לזיהוי תמונות התעוררו כ-0.3
שנייה לאחר מכן. יתרה מכך, המאפיינים והמדדים של פרץ הפעילות המוחית, כמו סדר ההתעוררות ומרווחי הזמן, היו דומים במדויק לאלה המוכרים לנו מפעולות של צפייה בתמונה ממשית או העלאת תמונה בדמיון. למעשה, זה נראה כאילו שבכל פעם שהעיניים זזות,
מתחלפת 'שיקופית' ב'סרט' של החלום".
המחקר החדש הוא צעד נוסף בדרך לפיענוח תפקידם של החלומות בשינה ובחיים בכלל, שכשליש מהם אנחנו מעבירים בשינה. ד"ר ניר ציין
כי מחקרים השנים האחרונות הוכיחו שבעת השינה מתרחשים במוח תהליכים שמסייעים לריענון וארגון מחדש של הזיכרונות. "במעבדה שלנו אנחנו חוקרים את פעולת המוח במצבי תודעה שונים: בשעות של ערות, בהרדמה מלאה, בעת אובדן הכרה, בזמן עייפות וכמובן גם בשעת השינה. במקביל לשיטות מחקר אחרות, אנחנו נעזרים בנתונים הנדירים שמתקבלים ממעמקי המוח האנושי, בעזרת פרופ' פריד ומטופליו".
-5.png?id=13790733)
.jpg?id=9810521)