ck קריאטין קינז

קריאטין קינז הוא אנזים המצוי בלב, במוח, בשרירי השלד וברקמות נוספות. אנזימים הם חלבונים המסייעים לתאי הגוף לבצע את תפקודם התקין.
כמות קטנה של אנזים CK נמצאת תמיד בדם ומקורה העיקרי הם השרירים. ישנם שלושה סוגים של האנזים:

• CK-MM הנמצא בשרירי השלד ובלב.
• CK-MB הנמצא בעיקר בלב.
• CK-BB הנמצא בעיקר במוח.

רמות האנזים בדם עולות כאשר אחד משרירי הגוף נפגע  או כאשר תאי הלב נפגעים, לכן, למשל, יזמין הרופא
בדיקה של CK אם יש כאב בחזה או סימנים ותסמינים של התקף לב (פגיעה חמורה בשריר הלב).
בארבע עד שש השעות לאחר התקף לב מתחילות רמות האנזים לעלות, ומגיעות לשיאן תוך 18 עד 24 שעות.
תוך יומיים או שלושה חוזרות רמות האנזים לתקנן.

\ בדיקות  CK בדם היא חלק מבדיקה תקופתית שמומלץ, לאנשים בריאים, לבצען אחת לשנה. כמו כן היא בדיקה שגרתית לאנשים

שעברו התקף לב. כאשר חולה מגיע עם תסמיני התקף לב לחדר המיון, מתבצעת בדיקה זו שלוש פעמים במרווחי זמן
של 4 - 6 שעות. גם אם התלונה היא של כאבי שרירים וחולשה תתבצע הבדיקה של CK בדם.

מה משמעות תוצאות הבדיקה?
רמות גבוהות של CK בדם או רמות של אנזים זה העולות בהתמדה מבדיקה לבדיקה מצביעות, בדרך כלל, על נזק שנגרם ללב או לשרירים אחרים. רמות גבוהות של CK (בדרך כלל ללא תסמינים מובהקים) יכולות להצביע על כך ששרירי הגוף היו תחת עומס רב.

אם הרופא חושש שיש התקף לב ורמות האנזים הן גבוהות, תתבצענה, בדרך כלל, בדיקות מוגדרות יותר (טרופונין או CK-MB) כדי לוודא פגיעה בלב.

אנשים בעלי מסת שרירים מפותחת הם בעלי רמות מוגברות של CK בדמם. ספורטאים העוסקים באימון גופני אינטנסיבי אף הם בעלי רמות מוגברות של האנזים.

פגיעות בשרירי הגוף כתוצאה מנפילה, תאונה, ניתוח או פציעת ירי מעלים את רמות CK בדם, כך גם כמה תרופות ובעיקר תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים. בתחילת ההריון יורדות רמות CK בדם. 

 

חזרה לתפריט הראשי

חלבון בשתן - Protein
הבדיקה מלמדת אם מצויים חלבונים בשתן. באופן תקין, נוזל השתן אינו מכיל חלבונים, משום שגודלם אינו מאפשר מעבר דרך צינוריות הכליה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בדיקת חלבון בשתן מומלצת כאשר עולה חשד למחלות כליה, שהביטוי הראשון שלהן הוא הופעת חלבון בשתן. חלבון בשתן   שכיח במיוחד בקרב חולי סוכרת או יתר לחץ דם. 

מה ערכי הנורמה?
0 עד 30 מיליגרם לדציליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הימצאות חלבון בשתן עלולה להעיד על מגוון מחלות כליה, כגון פגיעה סוכרתית בכליה, רעלת הריון, מחלות זיהומיות ויתר לחץ דם.

פעמים רבות הימצאות חלבון בשתן יכולה לנבוע מסיבות פיזיולוגיות, שחולפות מאליהן ואינן מעידות על כל מחלה כגון מחלת חום (למשל הצטננות), פעילות גופנית ומחזור חודשי.
 

חזרה לתפריט הראשי

 

Triglycerides (נקראים גם טריגליצרידים, גליצרידים)

מה זה: סוג שומן, שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.
ערכים תקינים: 10-190 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב.
ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.


חומצה מטיל מלונית 
לברר סטאטוס של ויטמין B12, ובעיקר חסר רקמתי או תאי של הוויטמין, מה שמוגדר כ-true” B12 deficiency". בדיקת הדם השגרתית מגלה מהו סך רמת ויטמין B12 בדם (cobalamin), אך ויטמין זה קשור בדם לשלושה חלבונים, טרנסקובלאמינים, כאשר רק אחד מהם holotranscobalamin II, רלוונטי להעביר את הוויטמין לתאי ורקמות היעד. כיוון שחומצה מתילמלונית מצטברת בדם ובשתן במצבי חסר תאי של ויטמין B12, עדיף למדוד את רמתה כמדד חסר "אמיתי" של הוויטמין.

חזרה לתפריט הראשי

 

מגנזיום - Mg+) Magnesium)

מגנזיום הינו אחד היסודות המצוי בכל תאי הגוף, וחיוני לשם יצור אנרגיה, להתכווצות השרירים, לתפקוד העצבים ולשמירת חוזקן של העצמות. 
רק כ- 1% מן המגנזיום בגוף נמצא בזרם הדם. 

הבדיקה נועדה לברר אם רמת המגנזיום בדם תקינה, ולסייע בקביעת הסיבה לרמות בלתי תקינות של סידן או אשלגן. רמות בלתי תקינות של מגנזיום הן לרוב תוצאה של מצבי בריאות או מחלות הגורמים להפרשה מוגברת של מגנזיום על-ידי הכליות, או גורמים לספיגה לקויה של מגנזיום במעי. בדיקות מגנזיום משמשות כאמצעי להערכת חומרתן של בעיות בכליות או להערכת סוכרת שאינה מטופלת. מכיוון שמחסור ממושך במגנזיום עלול לגרום לרמות נמוכות של סידן ואשלגן, תיבדק רמתו כדי לסייע באבחון בעיות הקשורות לסידן, לאשלגן ולזרחן. בדיקת מגנזיום תיערך בעקבות מציאת רמות נמוכות, באופן ממושך, של סידן ואשלגן. בדיקה זו תוזמן גם אם ישנם תסמינים המצביעים על מחסור במגנזיום, כגון, חולשת שרירים, עוויתות, התכווצויות, בלבול, הפרעות בקצב הלב והתקפים. אם הנבדק סובל מהפרעות בכליות או מסוכרת שאינה תחת שליטה, תשמש בדיקת מגנזיום כאמצעי לניטור תפקודי הכליות וכדרך לוודא שאין הפרשה מוגברת של מגנזיום או לחילופין צבירתו בגוף.


ערכים תקינים: 1.5- 2.0 מא"ק\ ליטר.

משמעות ערכים גבוהים:  רמות גבוהות של מגנזיום הן נדירות, ובדרך כלל הן תוצאה של בעיות הפרשה. רמות גבוהות של מגנזיום עלולות להיגרם מכשל בכליות, מפעילות יתר של בלוטת יותרת המגן, מתת פעילות של בלוטת המגן, מהתייבשות, מתסמונת "אדיסון" (Addison's disease) ומשימוש ממושך בסותרי חומצה או משלשלים המכילים מגנזיום. 

משמעות ערכים נמוכים: רמות נמוכות של מגנזיום מצביעות על מחסור מגנזיום בתזונה, ספיגה לקויה של מגנזיום במעי, או הפרשה מוגברת של מגנזיום על-ידי הכליות. מחסור במגנזיום עלול להיגרם בעקבות תזונה לקויה או תת תזונה או אלכוהוליזם, מחלות במערכת העיכול, כגון, מחלת קרוהן, סוכרת שאינה מטופלת, תת פעילות של בלוטת יותרת המגן, שימוש ממושך בתרופות משתנות, שלשול ממושך, לאחר ניתוח, כוויות חמורות ורעלת הריון.
 

Cholesterol Total (נקרא גם כולסטרול כללי)

מה זה: הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D . כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היום-יומי.
ערכים תקינים: פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס). רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין 12B. כאן המקום להדגיש שאין משמעות רפואית רבה לסך הכולסטרול. מערך בדיקות מלא של פרופיל השומנים מעניק אינפורמציה רבה יותר. בהחלט ייתכן מצב שבו תיראה רמה גבוהה של סך הכולסטרול, בעוד שפרופיל השומנים יהיה תקין, והנבדק בריא.
 

חזרה לתפריט הראשי

HDL (נקרא גם High Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה)

מה זה: HDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה- HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.
ערכים תקינים: גברים - 29-62 מיליגרם לדציליטר; נשים - 34-82 מיליגרם לדציליטר.
רמות גבוהות: לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות ה- HDL.
רמות נמוכות: עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, על היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.
 

LDL (נקרא גם Density Lipoprotein Low, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה)

מה זה: LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם.
ערכים תקינים: 60-160 מיליגרם לדציליטר.
רמות גבוהות: עשויות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.
רמות נמוכות: עשויות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה.
 

חזרה לתפריט הראשי

 

ברזל 

בדיקת ברזל בדם מסייעת לאבחן מצבים שונים של הרס מוגבר או ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות ולבדוק את מטבוליזם הברזל, איכות הספיגה שלו ועוד.

בדיקת ברזל בדם מודדת את כמות הברזל בחלק הנוזלי של הדם - הסרום. ברזל הוא מרכיב חיוני לגוף המתקבל ממזון ומועבר בגוף על ידי טרנספרין, חלבון המיוצר על ידי הכבד. ברזל חיוני לייצור כדוריות דם אדומות. ברזל הוא חלק חשוב בהמוגלובין, החלבון בתוך הכדוריות האדומות שמאפשר העברת חמצן בגוף. 

כאשר לא מתקבל מספיק ברזל מהמזון, נוצרת ירידה בכמות הברזל בדם מה שיכול לגרום לאנמיה מחוסר ברזל. מצד שני, ספיגת ברזל גבוהה מדי בגוף עלולה לגרום לנזק לאיברים כגון הכבד, הלב, הלבלב ועוד. כמות הברזל בדם משתנה במשך היום וגם מיום ליום ולכן בדיקת ברזל בדם כמעט תמיד משולבת עם עוד בדיקות, כגון בדיקתTIBC  (כושר קשירת ברזל).

התוצאות התקינות הן: 150-40 מיקרוגרם לד"ל. 

 תוצאות גבוהות מהרגיל של בדיקת ברזל בדם מופיעות ב: 
המוכרומטוזיס - פגם גנטי בו קיימת ספיגה עודפת ואגירה של ברזל. 
המוסידרוזיס - הפרעה הנגרמת בגלל שקיעה עודפת של ברזל בגוף, בדרך-כלל כתוצאה ממתן יתר של ברזל (עירויי דם חוזרים, מתן ברזל). ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות (כמו במחלת תלסמיה, אנמיה פרניציוזה ועוד). הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות (אנמיות המולטיות(.
מחלות כבד חריפות. 

 תוצאה נמוכה של בדיקת ברזל בדם מופיעה ב: אנמיה עקב זיהומים או מחלות כרוניות. אנמיה עקב חוסר ברזל. אנמיה מחוסר בוויטמין B12 הנקראת אנמיה פרניציוזה (Pernicious). 
 

חזרה לתפריט הראשי

אשלגן - Potassium 
הבדיקה מלמדת אותנו מהו ריכוז האשלגן בדם. אשלגן הוא היון החיובי העיקרי בנוזל שבתוך התאים, והוא אחראי על שמירת המתח החשמלי בקרום התא. המטען החשמלי חיוני לפעילות העצבית בגוף, לפעילות תאי השרירים (כולל שריר הלב) ולמעבר חומרים אל התאים ומהתאים החוצה. שינויים קטנים בריכוז האשלגן יכולים לגרום להפרעות קצב בשריר הלב. 

ערכי האשלגן נשמרים בעיקר על ידי ההורמון אלדוסטרון, שמופרש על ידי בלוטת האדרנל. האלדוסטרון גורם להפרשת אשלגן עודף אל מחוץ לגוף דרך הכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש חשד לשינויים ברמת האשלגן. חשד כזה עשוי לעלות  בעקבות נטילת תרופות משתנות, המשפיעות על המלחים בדם או במחלות הפוגעות בתפקוד הכליה.

מהם ערכי הנורמה?
3.7 עד 5.2.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
סיבות שכיחות לאשלגן נמוך: שימוש בתרופות משתנות או משלשלות באופן כרוני. 

סיבות נוספות לאשלגן נמוך: הקאות ממושכות, חוסר אשלגן בתפריט, היצרות של עורק הכליה ובמצבים פחות שכיחים הפרשה מוגברת של ההורמון אלדוסטרון או של ההורמון קורטיזול (תסמונת קושינג). 

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר היא אופן לקיחת הדם והיא כמובן טכנית וחסרת כל משמעות רפואית: כדוריות הדם האדומות מתפוצצות במבחנה או במחט הלוקחת את הדם, והאשלגן המצוי בכמות גדולה בתוך התאים משתחרר לנוזל החוץ תאי.

סיבות רפואיות: כשל בתפקוד הכלייתי, שימוש בתרופות מסוימות, חבלה קשה עם פירוק של רקמת השריר ובאופן נדיר - חוסר הפרשה של ההורמון אלדוסטרון.

מקורות - האתר של קופ"ח כללית

חזרה לתפריט הראשי

 

זרחן (פוספט) - Phosphorus

זרחן (פוספט) דרוש כדי להפיק אנרגיה מהאוכל שאנו אוכלים. כמו סידן, פוספט הוא מרכיב חשוב בעצמות הגוף, ולצורך ספיגתו מהמעי נדרש ויטמין D. הבדיקה בודקת את רמת הפוספט בדם. 

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש בעיות בתפקוד הכליה או לצורך ניטור רמת הפוספט בחולי דיאליזה.

מהם ערכי הנורמה?
3 עד 4.5 mg/dl.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
רמת הזרחן עולה:
• בעת תפקוד ליקוי של הכליות.
• בעת מחסור בסידן או במגנזיום.
• כאשר קיימת פגיעה רצינית בשרירים.
• במקרים שבהם קיים עודף בוויטמין D.
• במהלך זיהום חריף קשה.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
רמת זרחן נמוכה עשויה להעיד על פעילות יתר בבלוטת התריס או ביותרת התריס. ערכים נמוכים מופיעים גם במחלות כליה, לאחר שתייה מופרזת של אלקוהול ובמחלות הגורמות לתת־ספיגה של מערכת העיכול.

 

חזרה לתפריט הראשי

תפקודי כבד

 
הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף. מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר - נשלחים לבדיקת תפקודי כבד. הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.

 

פוספטאזה בסיסית (נקרא גם ALP, אלקליין פוספטאז)

מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).
 

חזרה לתפריט הראשי

 

ALT - נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז, SGPT 

מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.
 

חזרה לתפריט הראשי

AST - נקרא גם: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT)

מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.
 

חזרה לתפריט הראשי

 

GGT - נקרא גם גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא- GT

מה זה: האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוס - פטאז ) ALP ,( העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד.
ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.
 

חזרה לתפריט הראשי

Bilirubin (נקרא גםBIL TOTAL , בילירובין כללי)

מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המו - ליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.
 

חזרה לתפריט הראשי

PSA הינו גליקופרוטאין (חלבון בעל שיירים סוכריים) המיוצר על-ידי תאים בערמונית. חלבון זה הינו פרוטאז, כלומר חלבון בעל יכולת פירוק חלבונים אחרים. ה-PSA נמצא ברמה גבוהה ברקמת הערמונית ובנוזל הזרע. תפקידו הביולוגי הינו גרימת התנזלות הזרע - המפורט בפרק העוסק בספירת הזרע. כמו-כן נמצא ה-PSA (ברמות מתונות יותר) גם בבלוטות אברי המין של נשים וברקמת השד, ורמתו עולה בזמן הריון. 

כלומר למרות שמו - אין חלבון זה נמצא באופן בלעדי ברקמת הערמונית, אך ניתן לומר כי באופן פונקציונלי ניתן להשתמש בו לצורך אבחנה ומעקב של תהליכים פתולוגיים של הערמונית. כמו-כן יש לציין כי רמה מוגברת של PSA אינה ייחודית לסרטן הערמונית - יותר ממחצית מכלל הגברים שלהם רמה מוגברת של PSA לא יאובחנו כסובלים מגידול בערמונית. תהליכים נוספים אשר יובילו להגברת רמתו של ה-PSA מפורטים בסעיף "הסבר תוצאות".

עם זאת, ככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר, הסיכון כי מדובר בגידול הערמונית עולה גם הוא. יש לזכור כי גם כאשר ה-PSA הינו ברמה המוגדרת כתקינה (0-4ng/ml), קיים סיכון של עד כ-25% כי בביופסיה של הערמונית יימצא סרטן הערמונית. לכן יש להתייחס לא רק לרמה הראשונית של PSA, אלא גם לשינויים הכמותיים ברמתו לאורך תקופת המעקב. עליה משמעותית של PSA המוגדרת מעל 0.75ng/ml בטווח של שנה מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית ומהווה גם הוא סיבת הפנייה לביופסיה של הערמונית.

ה-PSA, למרות מגבלותיו, משמש כסמן הטוב ביותר לניבוי של סרטן הערמונית או כמעקב לאחר חולים אשר טופלו בשל סרטן הערמונית. נדיר שסרטן הערמונית יחזור לאחר טיפול ללא עליה של רמת ה-PSA.
 
 

 מקור - האתר INFOMED

חזרה לתפריט הראשי